תובנות מאתגר 21 ימי נדיבות

לפני מספר שבועות לקחתי על עצמי את אתגר הנדיבות. האתגר נמשך במשך 21 יום ובמהלכם יש לקיים מידי יום מחווה נדיבותית יחודית, כך שבסוף האתגר מקיימים לפחות 21 מחוות שונות.

את המושג גיפטיביזם למדתי בהרצאת טד של ניפון מהטה. ניפון מהטה חי ופועל לפי עקרונות של גיפטיביזם.

ההרצאת שלו פוקחת עיניים. הוא נותן דוגמאות נהדרות שמראות מה קורה כשמשנים את השאלה מה אני יכול לקבל בשאלה מה אני יכול לתת, ואיך השינוי הזה פותח לנו אפשרויות רבות שלא היו קודם.

ניפון מהטה הקים ארגון היוזם יחד עם פעיליו המתנדבים פעילויות נדיבות בתוך קהילות. כחלק מהאג’נדה, כל חברי הארגון פועלים כמובן בהתנדבות. אחד הפרוייקטים של הארגון הוא תשתית לאתגרים של 21 ימים בנושאים הקשורים לגיפטיביזם ובו ניתן להירשם לאתגרים, בינהם אתגר הנדיבות ולקבל מייל יומי עם רעיון / השראה למחוות נדיבות יומית.

לקחתי על עצמי את האתגר כהזדמנות נוספת לגדול מבחינה אישית.

הימים הראשונים של האתגר הם הימים הקלים. הם כוללים מחוות נדיבות ששגורות בשגרה, אולם בהחלט בתדירות גבוהה יותר. הקושי מתחיל אחרי כמה ימים בתוך האתגר, כשצריך לחדש בנדיבות. אז עולות שאלות כמו איזה עוד ביטויים יש לנדיבות, כלפי אחרים, כלפי היקום וכלפי עצמינו.

משתפת כאן בששת התובנות שלי מהאתגר ומאוד ממליצה לעשות את האתגר (עם או בלי להירשם באתר שהזכרתי)

כוכבית : האתגר לא הפך אותי לנדיבה 24/7. אני עדיין חווה רגעים שבהם אני לא רואה דבר מלבד מה שקשור ישירות אלי, אבל בהחלט פחות.

1. אנשים נדיבים הם חיוביים יותר.

כשאנחנו נדיבים אנחנו חשים יותר שפע בחיינו, אנחנו מודעים למה שיש לנו לתת, פחות מרוכזים בעצמינו ויותר קל לנו להירתם לעזרת האחר. אתן דוגמא: סוף היום, אתם גמורים מעייפות, משוכנעים שסיימתם את כל מטלותיכם להיום, בעבודה ובבית, והיה יום עמוס. הילדים נרדמו ואתם מתיישבים לראות את הפרק החדש בסדרה this is us, ואז הילדה שלכם, זו שלפני כמה רגעים נישקתם ללילה טוב, נזכרת שהיא שכחה לגזור מצולעים מספר גיאומטריה לשיעור מחר, ופונה אליכם לעזרה. איך אתם מגיבים? אני יכולה להעיד שכנדיבה לקחתי נשימה עמוקה, ואז ניגשתי לטפל בעניין בצורה הרבה יותר חיובית ממה שאני מכירה את עצמי.

2. הנדיבות היא כלי המסייע לחיות את הרגע.

בימים הראשונים של האתגר חיפשתי כל הזמן איפה אני יכולה להיות נדיבה. לומר שלום לכל אחד בדרכי, להרים פיסת לכלוך מהמדרכה, לפתוח ולהחזיק את השער בכניסה לגן, לא לפספס מישהו בדרך שזקוק לעזרה וכן הלאה במשך ימים שלמים. נתקלתי בהרבה הזדמנויות והרבה מהן לא היו זרות לי, שכן אני משתדלת להיות אדיבה גם ללא אתגרים, ובכל זאת היה משהו חדש עבורי בתחושה. הבנתי שבמוד אדיבות אני יותר נוכחת וחיה את הרגע ופחות עסוקה במחשבות שמסיחות את הדעת ועשויות להסתיר לי לראות דברים שמתרחשים באותו הרגע.

3. נדיבות יוצרת גלים נוספים של נדיבות בכל מיני כיוונים.

יש את הגל העצמי שלי, שעצם תחושת הסיפוק גורמת להמשיך את הנדיבות ויש את הגלים של הסביבה. כשאני מקרינה את הסיפוק לסביבה שלי, זה עושה משהו לאנשים (לפחות לחלקם) שגורם להם להיות נדיבים בעצמם ואז מתחילים גלים נוספים, והנדיבות מתפשטת.

4. חדוות הנתינה לאחר עוררה בי את החדווה לתת למשפחתי ולי.

יזמתי מסורת חדשה בשכונה שלנו, עוגה לשבת. הנחתי שמי שכבר אופה למשפחתו יוכל בקלות יחסית להכפיל כמויות ולתת מאפה לאחת המשפחות השכנות. בפועל, חוויתי שעצם האפיה לאחת המשפחות השכנות יצרה בי שמחה ורצון לאפות לביתי הרבה יותר.

5. מינימליזם הוא ביטוי של נדיבות.

נדיבות כלפי העולם שלנו יכולה לבוא לידי ביטוי בהפחתת פעולות ורכישות של חפצים שלא מיטיבים עם הטבע שלנו ועם אוכלוסיות שונות בעולם שלנו.

6. להתלונן זו בחירה.

אני מסכימה שיש תלונות בעולם שהן לגמרי מוצדקות, אבל כמה פעמים ביום אנחנו מתלוננים, בקול או במחשבותינו, רק בשביל להתלונן ולא באמת מתכוונים לעשות משהו בנידון? באחד הימים אתגרתי את עצמי ביום ללא תלונות (אפילו לא לחשוב באופן מתלונן), זה היה קשה מאוד, אבל חידד את העובדה שבסופו של דבר להתלונן זו בחירה, וכשבוחרים אחרת, אפשרויות חדשות להתמודדות עם המצב מתעוררות.

מה איתך? איזה ביטוי יש לנדיבות בחייך?

מתי בפעם האחרונה הפגנת נדיבות כלפי עצמך?

אשמח לשמוע את התובנות שלך ולהחכים.

בינתיים מאחלת הרבה חוזק ונדיבות במסע שלך, ולא לשכוח:

Never give up, Never give up, Never give up, You are not alone

וגם אני כאן בשבילך

דנה